תנ"ך על הפרק - משלי י - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

משלי י

727 / 929
היום

הפרק

מִשְׁלֵ֗י שְׁלֹ֫מֹ֥ה בֵּ֣ן חָ֭כָם יְשַׂמַּח־אָ֑ב וּבֵ֥ן כְּ֝סִ֗יל תּוּגַ֥ת אִמּֽוֹ׃לֹא־י֭וֹעִילוּ אוֹצְר֣וֹת רֶ֑שַׁע וּ֝צְדָקָ֗ה תַּצִּ֥יל מִמָּֽוֶת׃לֹֽא־יַרְעִ֣יב יְ֭הוָה נֶ֣פֶשׁ צַדִּ֑יק וְהַוַּ֖ת רְשָׁעִ֣ים יֶהְדֹּֽף׃רָ֗אשׁ עֹשֶׂ֥ה כַף־רְמִיָּ֑ה וְיַ֖ד חָרוּצִ֣ים תַּעֲשִֽׁיר׃אֹגֵ֣ר בַּ֭קַּיִץ בֵּ֣ן מַשְׂכִּ֑יל נִרְדָּ֥ם בַּ֝קָּצִ֗יר בֵּ֣ן מֵבִֽישׁ׃בְּ֭רָכוֹת לְרֹ֣אשׁ צַדִּ֑יק וּפִ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים יְכַסֶּ֥ה חָמָֽס׃זֵ֣כֶר צַ֭דִּיק לִבְרָכָ֑ה וְשֵׁ֖ם רְשָׁעִ֣ים יִרְקָֽב׃חֲכַם־לֵ֭ב יִקַּ֣ח מִצְוֺ֑ת וֶאֱוִ֥יל שְׂ֝פָתַ֗יִם יִלָּבֵֽט׃הוֹלֵ֣ךְ בַּ֭תֹּם יֵ֣לֶךְ בֶּ֑טַח וּמְעַקֵּ֥שׁ דְּ֝רָכָ֗יו יִוָּדֵֽעַ׃קֹ֣רֵֽץ עַ֭יִן יִתֵּ֣ן עַצָּ֑בֶת וֶאֱוִ֥יל שְׂ֝פָתַ֗יִם יִלָּבֵֽט׃מְק֣וֹר חַ֭יִּים פִּ֣י צַדִּ֑יק וּפִ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים יְכַסֶּ֥ה חָמָֽס׃שִׂ֭נְאָה תְּעוֹרֵ֣ר מְדָנִ֑ים וְעַ֥ל כָּל־פְּ֝שָׁעִ֗ים תְּכַסֶּ֥ה אַהֲבָֽה׃בְּשִׂפְתֵ֣י נָ֭בוֹן תִּמָּצֵ֣א חָכְמָ֑ה וְ֝שֵׁ֗בֶט לְגֵ֣ו חֲסַר־לֵֽב׃חֲכָמִ֥ים יִצְפְּנוּ־דָ֑עַת וּפִֽי־אֱ֝וִיל מְחִתָּ֥ה קְרֹבָֽה׃ה֣וֹן עָ֭שִׁיר קִרְיַ֣ת עֻזּ֑וֹ מְחִתַּ֖ת דַּלִּ֣ים רֵישָֽׁם׃פְּעֻלַּ֣ת צַדִּ֣יק לְחַיִּ֑ים תְּבוּאַ֖ת רָשָׁ֣ע לְחַטָּֽאת׃אֹ֣רַח לְ֭חַיִּים שׁוֹמֵ֣ר מוּסָ֑ר וְעוֹזֵ֖ב תּוֹכַ֣חַת מַתְעֶֽה׃מְכַסֶּ֣ה שִׂ֭נְאָה שִׂפְתֵי־שָׁ֑קֶר וּמוֹצִ֥א דִ֝בָּ֗ה ה֣וּא כְסִֽיל׃בְּרֹ֣ב דְּ֭בָרִים לֹ֣א יֶחְדַּל־פָּ֑שַׁע וְחֹשֵׂ֖ךְ שְׂפָתָ֣יו מַשְׂכִּֽיל׃כֶּ֣סֶף נִ֭בְחָר לְשׁ֣וֹן צַדִּ֑יק לֵ֖ב רְשָׁעִ֣ים כִּמְעָֽט׃שִׂפְתֵ֣י צַ֭דִּיק יִרְע֣וּ רַבִּ֑ים וֶֽ֝אֱוִילִ֗ים בַּחֲסַר־לֵ֥ב יָמֽוּתוּ׃בִּרְכַּ֣ת יְ֭הוָה הִ֣יא תַעֲשִׁ֑יר וְלֹֽא־יוֹסִ֖ף עֶ֣צֶב עִמָּֽהּ׃כִּשְׂח֣וֹק לִ֭כְסִיל עֲשׂ֣וֹת זִמָּ֑ה וְ֝חָכְמָ֗ה לְאִ֣ישׁ תְּבוּנָֽה׃מְגוֹרַ֣ת רָ֭שָׁע הִ֣יא תְבוֹאֶ֑נּוּ וְתַאֲוַ֖ת צַדִּיקִ֣ים יִתֵּֽן׃כַּעֲב֣וֹר ס֭וּפָה וְאֵ֣ין רָשָׁ֑ע וְ֝צַדִּ֗יק יְס֣וֹד עוֹלָֽם׃כַּחֹ֤מֶץ ׀ לַשִּׁנַּ֗יִם וְכֶעָשָׁ֥ן לָעֵינָ֑יִם כֵּ֥ן הֶ֝עָצֵ֗ל לְשֹׁלְחָֽיו׃יִרְאַ֣ת יְ֭הוָה תּוֹסִ֣יף יָמִ֑ים וּשְׁנ֖וֹת רְשָׁעִ֣ים תִּקְצֹֽרְנָה׃תּוֹחֶ֣לֶת צַדִּיקִ֣ים שִׂמְחָ֑ה וְתִקְוַ֖ת רְשָׁעִ֣ים תֹּאבֵֽד׃מָע֣וֹז לַ֭תֹּם דֶּ֣רֶךְ יְהוָ֑ה וּ֝מְחִתָּ֗ה לְפֹ֣עֲלֵי אָֽוֶן׃צַדִּ֣יק לְעוֹלָ֣ם בַּל־יִמּ֑וֹט וּ֝רְשָׁעִ֗ים לֹ֣א יִשְׁכְּנוּ־אָֽרֶץ׃פִּֽי־צַ֭דִּיק יָנ֣וּב חָכְמָ֑ה וּלְשׁ֥וֹן תַּ֝הְפֻּכ֗וֹת תִּכָּרֵֽת׃שִׂפְתֵ֣י צַ֭דִּיק יֵדְע֣וּן רָצ֑וֹן וּפִ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים תַּהְפֻּכֽוֹת׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
שנאה תעורר מדנים וכו'. שמעתי דיש מי שפירש דמי ששונא לחבירו הוי אפילו שקבל טובה ממנו והי"ל אהבה עמו. עתה מתוך השנאה אינו זוכר הטובה שקבל והאהבה שהי"ל על זה וז"ש שנאה תעורר מדנים ורעות רבות. ועל כל פשעים שעושה בשנאה אחת היא גדולה כי השנאה תכסה אהבה שהיה לו על שקבל טובה הנשכ"ח כדין כאלו לא היה עכ"ד ולי אני עני אפשר לרמוז בהקדמות מרז"ל ונזכירם בקצור בתוך הדברים והכי פירושו שנאה ששונא אדם לחבירו תעורר מדנים למעלה בשמים שיהיה קטרוג בין המלאכים של זה ובין המלאכים של חבירו כי כל אחד יש לו מזלו והמלאכים שנבראו ממצותיו והם מקטרגים זה לזה וכל כת מזכרת עונות שכנגדו. ונמצא שנאה זו שיש להם בארץ תעורר מדנים דיני דינים למעלה בשמים. ועל כל פשעים שיש בזה הוא ח"ו שגורם כ"י צער לאדון הרחמים שמדתו לרחם ועוצר רח"ם מחמת הקטיגורים וזה צע"ר השמים כ"י וזהו תכסה אהבה שאוהב הקב"ה לישראל ורוצה לרחם ככל צדקותיו וכמדת טובו ושנאה זו דין גרמ"א לעורר קטיגוריא למעלה ח"ו:פעולת צדיק לחיים ותבואת רשע לחטאת. אפשר לפרש פעולת צדיק כלומר פעולתו אף לצרכי גופו הוא מכוין לשם שמים כמ"ש בש"ע א"ח סימן רל"א וזהו לחיים לחיי עד הנצחיים דאף מה שעושה לצרכי גופו הוא לחיים נחשב למצוות וזוכה בהם לחיים. ותבואת רשע אף המצוות שעושה לחטאת דבקתם הרעה הסט"א והולכות לסט"א:יראת ה' תוסיף ימים וכו'. אפשר לפרש דמדת הדין טוענת לאדם קומץ עפר גזול בידך השיבהו כמ"ש בב"ר פרשה כ' אמנם על ידי שזוכה ביראת ה' שהיא מעלה גדולה אומן קונה בשבח כלי דהרבה גדולים סוברים כן כמ"ש הרב ש"ך ח"מ סימן ש"ו ואינו חייב להשיב כי קנה החומר בשבח ניכר זריז ונזכר וז"ש יראת ה' תוסיף ימים ואין כאן טענה קומץ עפר וכו' כי קנה בשבח כלי. אבל הרשעים לא קנו בשינוי דעפר ועביד לבנתא לא קני דהדר משוי ליה עפרא כמ"ש פרק הגוזל ולכן מדת הדין אומרת לרשע תוב לעפרך וז"ש ושנות רשעים תקצורנה דהדר והוי עפרא. א"נ אפשר במ"ש רבינו האר"י זצ"ל בפסוק יגמור נא רע רשעים ותכונן צדיק דאם יש מעשים טובים מועטים לרשע וחטאים מעט לצדיק ממפלאות תמים דעים שמחליף זה בזה החטאים של צדיק נותן לרשע ומ"ט של רשע נותן לצדיק ובזה נשלם הצדיק בטוב והרשע ברע וז"ש יגמור נא רע רשעים ישלים הרע במעט רע של הצדיק ומ"ט של רשעים ישלים לצדיק וזהו ותכונן צדיק עכ"ד וז"ש יראת ה' מי שהוא צדיק ניתנין לו ימים טובים של רשע כמ"ש הרב מהרח"ו ז"ל בענין ר"א ן' דורדיא וזהו תוסיף ימים ליהנות בהם לעה"ב ושנות רשעים תקצורנה דע"י הצדיק שנוטל ימים טובים של רשע נעשה הצדיק שלם ושנותיו של רשע תקצורנה:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך